בקשה לקרבת ה'
Found 48 Search results
ואני בתומי אלך
ד"ר בני גזונדהייטבטחון או מצוקה?
ד"ר בני גזונדהייטלבקש את פני ה'
הרב יהושע ויצמןמקור החיים
הרב יהושע ויצמןתהלים מב-מג - מתן על הפרק
ד"ר נאוה כהןפרקים מ"ב-מ"ג הם ביסודם מזמור אחד. הרציפות וההמשכיות שבין שני הבתים יוצרת חוויה אחת שלמה המוצאת את ביטויה בפניה המשולשת של המשורר אל נפשו: "מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלוהים כי עוד אודנו ישועות פניו" (מ"ב, ו,יב, מ"ג, ה). פניה זו היא פזמון חוזר הקושר יחד את שלושת בתי המזמור. בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות והרחבה על הפיוטים ששאבו השראה ממזמור זה, ובמיוחד הפיוט "צמאה נפשי".
כאיל תערוג
ר' שניאור זלמן מלאדיהצמאון לשירה ולה'
ד"ר רחל עופרחרפת השכינה
הרב יעקב מדןהוחילי לאלוקים
ד"ר נאוה כהןצמאון וערגה לא-ל חי
ד"ר נאוה כהןצמאה לך נפשי
ר' שניאור זלמן מלאדיאגורה באהלך עולמים
הרב ישעיהו הדריא-להי הלוויות?
פרופ' יהודה איזנברג - אתר דעתבשר מתגעגע?
הרב ישעיהו הדריצמאון
דוד נתיבתהילה ממדבר פורח
הרב ד"ר יואל בן נוןמהי הארת פנים?
הרב ישעיהו הדרימה בין תשובה לאויבים?
הרב ישעיהו הדריתהלים פ"ד - מתן על הפרק
ד"ר נאוה כהןמזמור פ"ד הוא הראשון ממזמורי קרח בספר השלישי. המזמור משקף כיסופים חזקים ועמוקים לבית ה'. עם זאת הפרשנים נחלקים בנוגע לסיטואציה שעומדת בבסיסו, חלק מהמפרשים רואים את המזמור כשיר של עולי רגל הנמצאים בירושלים או בדרכם אליה ואחרים סבורים, שבעל המזמור אינו עולה רגל אלא אדם אשר בגלל נסיבות עוינות או טרדות מצוי רחוק מבית ה'. המזמור מורכב משלושה בתים: הבית הראשון (ב-ד) מתאר את כיסופי בעל המזמור לבית ה'. הבית השני (ה-ח) מתאר את תהליך העליה הלאומי לרגל על קשייו ושמחותיו, והבית השלישי (ט-יג) מכיל תפילה למימוש הקשר שבין היחיד והעם לבית ה'.
בדף הלימוד תמצאו חלוקה של המזמור, שאלות מנחות ללימוד ועיון ושלל הרחבות והעמקות ממקורות שונים.
הבחירה להסתופף בבית ה'
ד"ר נאוה כהןתהלים צ' - מתן על הפרק
ד"ר נאוה כהןמזמור צ' הפותח את הספר הרביעי הוא המזמור היחיד בספר תהילים המיוחס למשה ואחד מבין ארבעה מזמורים המוגדרים בכותרתם כ"תפילה". המזמור נפתח בשני משפטי מבוא שבהם מתואר הקשר הקרוב שהיה בין ה' לבין הברואים. גוף המזמור מורכב משני חלקים מרכזיים. הראשון כולל קינה על הריחוק העצום שבין הברואים לבין הא-ל. השני כולל תפילה המתמקדת בבקשה לקרבה בין ה' לעבדיו. בין שני החלקים מופיע פסוק מעבר שבו מבקש בעל המזמור מא-להים לסייע לבני האדם להעריך נכונה את ימיהם ולנצלם כיאות.
בדף הלימוד תמצאו חלוקה של המזמור, שאלות מנחות ללימוד ועיון ושלל הרחבות והעמקות ממקורות שונים.
ה' נוכח או נסתר?
הרב יהודה טרופרבקשה לקרבת ה'
ד"ר בני גזונדהייטסור מרע ועשה טוב
ד"ר בני גזונדהייטשאיפה לקרבת ה'
ד"ר בני גזונדהייטמדרגות הדבקות בה'
הרב אליעזר קשתיאלתהילים כ"ז: מסה על אמונה ויראה - חלק ב
פירוש מזמור כ"ז
ד"ר יושי פרג'ון | 54 minutesבשיעור נעסוק בפירוש מזמור כ"ז. נלמד את המזמור על הסדר ונעסוק בין השאר בשאלות הבאות: מהי "בזאת" שבה המשורר בוטח? מדוע פירוש "לך אמר ליבי בקשו פני"? מדוע הוא אומר "אחת"? מה פירוש "לבקר" בהיכל ה'? מדוע הוא אומר :קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וחוזר ואומר וקוה אל ה'?
תהילים מ"ב-מ"ג - מריחוק לתפילה - חלק א
בית ראשון - חוויה פנימית של ריחוק מה'
ד"ר יושי פרג'ון | 54 minutesבשיעור נתחיל לעסוק בתהילים מ"ב-מ"ג. נראה שפרקים אלה הם בעצם מזמור אחד - הבנוי משלושה בתים ושני פזמונים ועוסק בבעיית הריחוק של היחיד מה' ובפתרונה. הבית הראשון עוסק בחוויה הפנימית של המשורר שמרגיש שהוא במדבר, מבודד ורחוק מה' כמו אייל צמא על אפיקי מים יבשים. מוטיב המים מתגלגל - במקום מים יש לו דמעות כשהאויבים מלגלגים עליו אך מה ששובר אותו אינו האויבים אלא הריחוק מה'. המשורר, שהינו לוי שחי בגלות, נזכר בעבר כאשר ראה את עולי הרגלים החוגגים ובמקום לשמוח הוא נעצב. בעקבות זאת הוא אומר את הפזמון שבו הוא פונה לנפש בבקשה להפוך את הכאב שלה לתפילה.
תהילים מ"ב-מ"ג - מריחוק לתפילה - חלק ב
בית שני - צרות פיזיות
ד"ר יושי פרג'ון | 40 minutesבניגוד לבית הראשון שמתאר חוויה פנימית של ריחוק מה', הבית השני מתאר חוויה פיזית של אויבים שמפעילים עליו לחץ. בנוסף משתנים גם האיזור הגיאוגרפי - ממדבר לאיזור מרובה מים, והזמן - מעבר להווה. בבית מתאר שני גלים של צרות - הגל הראשון תחושה כללית שה' עזב אותו ולא עוזר לו ובגל השני - אויבים שבאים עליו. באמצע נמצאת אמירה של תקווה, אמונה ותפילה : "יוֹמָם, יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה, שִׁירֹה עִמִּי-- תְּפִלָּה, לְאֵל חַיָּי."
תהילים מ"ב-מ"ג - מריחוק לתפילה - חלק ג
ד"ר יושי פרג'ון | 49 minutesבשיעור נשלים את לימוד המזמור. הבית השלישי (פרק מ"ג) עוסק בעתיד - המשורר מבקש מה' שיושיע אותו ואז אורו של ה' ינחה אותו והוא יבוא לבית המקדש. אולם, לא כתוב שה' נענה לתפילתו. מתברר שהצרה האמיתית שאיתה מתמודד המשורר, וחוזרת שוב ושוב בפזמון היא שהנפש משתוקקת לה' ולא מצליחה להתפלל. המסר הוא שאם הנפש תצליחי לתעל את הכאב לתפילה אז הנפש תיגאל. התפילה נותנת לאדם כוח לחיות ברגעים של משבר.
כאיל תערג על אפיקי מים- תהילים מ"ב-מ"ג
יעל שלוסברגתאריך פרסום: תשע"ג | | Hour and 4 minutes
בשיעור נעיין בפרקים מ"ב-מ"ג שהם למעשה מזמור אחד. נעיין במזמור ונתמקד במילים הקשות ובבעיות העולות מקריאת המזמור ומתוך כך נעמוד על משמעותו. נראה שהוא עוסק באדם העורג, כלומר צועק, כמו איילת הצועקת בעת צרה, צעקה של הלב, שבאה מהאדם לאלוקיו, שהיא יכולה להפוך דין לחסד ולהוביל את האדם מעמידה של צעקה כואבת לתפילה מתוך שמחה.
שבתי בבית ה'
צוות אתר התנ"ךברבים מפרקי תהלים מביע דוד השתוקקות לבית ה'. מה מקורה של השתוקקות זו? כיצד ניתן להגיע אליה? וכיצד השתוקקות זו יכולה להשפיע על חיי האדם גם מחוץ למקדש?
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
תקציר תהילים פרק כ"ז
צוות אתר התנ"ךשלושה מודלים להסתכלות על המציאות
ד"ר בני גזונדהייטתקציר תהילים פרק מ"ב
צוות אתר התנ"ךתקציר תהילים פרק מ"ג
צוות אתר התנ"ךתחת כנפי האל
דניאל שרשבסקיתפילת דוד לקִרבה וברכה
ד"ר בני גזונדהייטכָּמַהּ לך בשרי
הרב חנן פורתכמיהה וסיפוק
הרב אבינדב אבוקרטואני ברב חסדך אבוא ביתך
עמוס חכםמהי משמעותו המקורית של הפסוק "ואני ברב חסדך אבוא ביתך", ואילו משמעויות נוספות יש לפסוק זה? ומה הקשר בין חסד ליראה?
ויהי נועם
עמוס חכםשערי צדק
אראל סגל-הלויגעגוע לאלוקים
הרב אביה הכהןכמיהה לנצחיות וקביעות בבית ה'
הרב אליעזר קשתיאל | 20 minutesבמזמור ס"א דוד מבקש מה': "אגורה באהלך עולמים" (ה). האם דוד התכוון באמת להתגורר באוהל ה' לעולם? ברור שלא. דוד מבקש נצחיות וקביעות בבית ה', לו אישית וגם לעם ישראל ברמה הלאומית.
תפילת דוד במדבר
ד"ר מרדכי סבתו | 44 minutesבמזמור ס"ג אומר המשורר כי הוא מצוי: "בארץ ציה ועיף בלי מים" (ב). מה פשר התיאור? ומה הקשר לפסוק הבא - "כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך" (ג)? כיצד ניתן להבין את האמירה התמוהה "כי טוב חסדך מחיים" (ד)? מה מבטיח המשורר בעקבות אמירה זו? ומה בעצם פשרם של הפסוקים האחרונים שבמזמור?
נצחיות הא-ל ואפסיות חיי האדם
ד"ר מרדכי סבתו | 47 minutesהניגוד בין נצחיות הא-ל לאפסיות חיי האדם, מביא לתחושת תסכול על כך שהחיים חולפים מהר ועוברים כבלא כלום. במזמור יש בקשה להרגיש את תחושת הסופיות אשר מגיעה בסוף החיים כבר בתחילת החיים, בקשה לקרבת א-לוהים, לאחיזה בנצח ולחיים של משמעות.
תקווה לעתיד טוב יותר
הרב יובל שרלו | 24 minutesמזמור מ"ג הינו המשך ישיר של מזמור מ"ב. מזמור מ"ב עניינו תיאור של קושי וייאוש מן המציאות ואילו מזמור מ"ג עוסק בפנייה לעתיד טוב יותר. בתחילת המזמור מתחנן המשורר להשתחרר מהמציאות הקשה בה הוא שרוי, בהמשכו, מתאר המשורר את הכיסופים להגיע לבית ה', שרק אז תשמח נפשו ויוכל להודות לה' על הצלתו.