בהרצאה נבחן את דמותו של יואב, כפי שהיא משתקפת מאירועים שונים הנזכרים במקרא. יואב מצטייר כדמות חיובית בעיקרה: שר צבא נאמן ומסור למלכו, לוחם אמיץ, ודואג לתדמיתו של המלך כלפי חוץ ומיישב את סכסוכיו מבית. יואב כושל בשני אירועים בהם הוא לוקח את החוק לידיים, אך גם שם טורח הכתוב לבאר, כי יואב לא פעל מתוך מניע אישי, אלא טובת הממלכה עמדה לנגד עיניו. לעומת זאת, דמותו של יואב סופגת קיטונות של ביקורת במדרשים הארצישראליים. הפער בין תיאור דמותו במקרא לדמותו במדרשים אלו, מתעצם לנוכח מדרשי הסנגוריה על דמותם של אבנר ועמשא במדרשים אלו. במהלך ההרצאה נציע הסבר לפער זה בתפיסת דמותם של יואב אבנר ועמשא, לאור ניתוח צוואת דוד, ולאור בחינת היחס לשושלת בית דוד בהגותם של חכמי תקופת המשנה והתלמוד הארצישראליים.