ביאור מדרשי הלכה
נמצאו 8 תוצאות חיפוש
ממחרת השבת - מבט חדש
פרופ' דוד הנשקהמאמר זה מציע הבנה חדשה בהגדרת זמנו של חג השבועות, המתבססת על הבחנה בין הפרשיות הנוגעות לו בספרי שמות ודברים לבין הגדרת יום הביכורים בספר ויקרא. מעיון זה עולה האפשרות כי מתוארים במקרא שני חגים שונים המתייחסים לסוף זמן הקציר, וחז"ל, בזהותם ציווי לאחד ביניהם, יצרו מהם חג אחד בעזרת פשרות קלות לשני הצדדים.
לחץ כאן לתגובות שהתפרסמו במגדים על מאמר זה
שני כתובים המכחישים זה את זה
תגובות והערות
פרופ' דוד הנשקהד' הנשקה מגיב לדבריו של י' בן נון בנוגע להצעתו בהבנת משמעות 'ממחרת השבת'. בנוסף, מתייחס הכותב ללימוד על פי ביקורת המקרא וזיהוי של בחינות שונות בכתובים.
לתגובות נוספות שהתפרסמו במגדים לחץ כאן
בין המקרא להלכה בפרשיות העבד
הרב אמנון בזק | 30 דקותמעיון בפרשת רציעת עבד עברי בספר שמות, נראה כי ישנם פערים בין הפשט להלכה. נבחן את נושא הזמן אליו מתחייב העבד דרך היחס בין הפרשיות השונות של עבד עברי, ואת החידוש של חז"ל בדבר רציעת אזנו אל המזוזה.
קרבן פסח - בין בית לחבורה
הרב פרופ' יצחק ברנדתאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 2 דקות
מן הפסוקים עולה בבירור כי היחידה המחויבת בקרבן הפסח היא אינה האדם היחיד אלא ה'בית'. אמנם, חז"ל תרגמו את המסגרת הגיאוגרפית של הבית למסגרת אנושית של 'חבורה', וכך התאימו את קדושתו של הבית בפסח מצרים, לתוכן הקהילתי הרצוי בפסח הדורות.
מהות העינוי ביום כיפור - בין מקרא למדרש
ד"ר יונתן פיינטוךתאריך פרסום: תשע"ז | |
בשיעור נדון במשמעות הציווי של עינוי הנפש ביום הכיפורים, הן במישור פשוטו של מקרא והן במישור המדרש של חז"ל. נלמד סוגיה מרתקת המופיעה במסכת יומא, ממנה ניתן להסיק כיצד נתפסה חובת העינוי בעיני הדרשנים. לבסוף נדון בשאלת היחס בין האגדה להלכה בסוגיה - כיצד תפסו חז"ל, יוצרי הסוגיה, את מעמדו של מדרש האגדה ושל תפיסת העינוי שעולה ממנה? האם וכיצד מדרש האגדה משפיע על ההלכה בעניין עינוי הנפש? מה הקשר בין המן לעינוי ביום כיפור?
פשוטו של מקרא ומדרש חז"ל בדין מלקות
הרב אביהוד שוורץתאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 4 דקות
פשטה של פרשיית המלקות נראה שמדבר במשפט בין אדם לחברו, אך חז"ל ממירים אותו לדיני איסורים. נבחן את האפשרויות השונות לגשר על הפער הזה, ולהבין גם בשאר התורה את היחס בין הפשט למדרשי ההלכה.
שני ימי השלמים והיממה המקדשית
פרופ' יונתן גרוסמןכהמשך להבחנתנו בדבר ייחודיות זמן האכילה של זבח השלמים, נדון בהגדרת היממה במקרא ובמשמעותה אצלנו. האם היממה מתחילה בבוקר או בערב? מה בכלל מעמדו של הלילה ביחסו ליום כלו? עם שאלות אלו ננסה להבין מדוע למדו חז"ל כי יומה השני של אכילת השלמים אינו כולל את הלילה שאחריו.
חזה התנופה ושוק התרומה - ב
פרופ' יונתן גרוסמןבהמשך לעיון ביחס בין חזה התנופה ולשוק התרומה, נבחן את גורלם המשונה בשבעת ימי המילואים - משה מעלה את השוק למזבח יחד עם החלבים, אך את החזה מניף בנפרד ומקבלו כמנה. כיצד התהפכו היוצרות?
על מנת להבין זאת נדייק את תפקידו של משה בימי המילואים, ובעקבות זאת נגשר על הפער בין מהותם הנפרדת עקרונית של החזה והשוק לבין ההלכה למעשה המחברת ביניהם.