בשיעור נדון במשמעות הציווי של עינוי הנפש ביום הכיפורים, הן במישור פשוטו של מקרא והן במישור המדרש של חז"ל. נלמד סוגיה מרתקת המופיעה במסכת יומא, ממנה ניתן להסיק כיצד נתפסה חובת העינוי בעיני הדרשנים. לבסוף נדון בשאלת היחס בין האגדה להלכה בסוגיה - כיצד תפסו חז"ל, יוצרי הסוגיה, את מעמדו של מדרש האגדה ושל תפיסת העינוי שעולה ממנה? האם וכיצד מדרש האגדה משפיע על ההלכה בעניין עינוי הנפש? מה הקשר בין המן לעינוי ביום כיפור?