בהפטרת עקב, טענותיו של העם באות בעקבות אורך הגלות ותחושת הסתר פנים. עיקר הנחמה בהפטרתנו זו היא בהדגשת קיומן של מגוון מערכות יחסים יציבות בין ישראל לקב"ה: א. יחסים של הורים - ילדים. ב.עם ישראל הוא אוצרו היקר של הקב"ה ג. עם ישראל הוא כמו גרושה והקב"ה ממשיך לשמור לה אמונים. במחצית השניה הנביא טוען שה' מוכן לגאולה והעם הוא זה שאיננו מוכן. יש בכך מענה על טענת השכחה האלוקית, ודרישה מהעם להתכונן לגאולה.